הנה חזרתי.
לקח לי המון זמן, והרבה מים זרמו, ברוכה הוויה, בירדן ותחת הגשרים באשר הם.
אבל הנני, כמעט 2 בלילה, מלאת תשוקה לחיים, סיר על האש -הכנות לאלטרנטיבה לליל הסדר שיתקיים ,אם תרצה השם ,ביער הפיות בעוד ימים ספורים, ואני המבשלת.
לפני כשלושה שבועות התגלגלתי , שוב באשמת זוהר חברתי היקרה מיבנאל, לתהליך מרתק של חקירה עצמית שבו אני רוצה לשתף.
אני מקווה שהוא יהווה השראה ברוכה.
רוחות הפסח מתחילות לנשב כבר לאחר פורים, וכך קרה גם אצלי.
זוהר בסך הכל סיפרה לי על שבוע ניקוי כבד שהיא הולכת לעשות עם בעלה, ואני הפלגתי עם הרעיון של שינוי דיאטה כמנוף להתחדשות וריענון המערכות הפיזיולוגיות.
עוד באותו ערב,בצעד נועז , בהיותי במטבח, מכינה את הסלט שלי לארוחת ערב, חשבתי- אולי אני אנסה למספר ימים לא להוסיף מלח לאוכל? לא יאומן, אבל המחשבה הזאת מילאה אותי חרדה! פשוטו כמשמעו. חשבתי שהאוכל יהיה טפל ולא מספק, כמו שאני רגילה להרגיש כשאין מלח בסביבה והאוכל טפל, ואז מסתיימת הארוחה ואני מרגישה החמצה. אבל דווקא החרדה הזאת דירבנה אותי לנסות ולבדוק, כי אם אני מגיבה רגשית כל כך לעניין לכאורה חסר משמעות רגשית, הרי יש כאן משהו.
אותה ארוחה ודאי תחרת בזכרוני לשנים ארוכות.
סלט בלי מלח, לחם מטוגן בלי מלח בביצה, אפשר בכלל להנות מזה?
נכונה לי הפתעה גמורה.
אולי משום שהייתי בתהליך של נסיון ובדיקה לא חשתי את אותה החמצה ידועה. תחת זאת התמסרתי לגילוי וחקירת טעמי האוכל שבא אל פי ולתגובותיי הפיזיות והמנטאליות, והיה מרתק.
זה היה הצעד הראשון בתהליך שנמשך עד היום.
כל זה התקשר לי לעבודה הפנימית הקשורה לחג החירות שלנו. לשחרור מעבדויות, מהתמכרויות, מהרגלים שנס ליחם. הרגלים יומיומיים, פיזיים, מנטאליים ורגשיים שאנחנו מקיימים אותם מכוח אינרטי מבלי לחשוב,מבלי לבדוק האם הם עדיין משרתים אותנו נכונה והאם הם בכלל רלוונטיים לנו, לחיינו, לגופנו.
החלטתי שמאותו יום ועד לפסח אני לוקחת עלל עצמי כל כמה ימים הרגל אחד ומוותרת עליו.בודקת איך אני בלעדיו, רואה מה קורה לי ואיך אני רוצה לפעול ביחס אליו בהמשך.
ערכתי רשימת הרגלים והתמכרויות שלי, רבים מהם בתחום התזונה אבל לא רק, ויצאתי לדרך. עומר השתתף בחלק מהתהליך והיה כיף לבדוק דברים יחד.
אז מימי החידלון ממלח גיליתי שאני יכולה בלי, וזה נפלא, וגם הפחתתי את כמויות המלח שאני מוסיפה למזון- וזה מבורך, כי המלח שדרוש לגופנו מצוי במילא במרכיבים של המזון שאנו אוכלים, ותוספת ממנו בד"כ לא מוסיפה בריאות.
מימי החידלון מסוכר נזכרתי שאפשר לשתות תה צמחים בלי סוכר בכלל, וזה לפעמים ממש מנקה ומרענן. וגם שאפשר בלי עוגות ובלי מזונות ממותקים אחרים- וכיף לחגוג על פירות טריים ויבשים.
מימי החידלון מעישון , שהיו במיוחד קשים,למדתי שגם שלוש סיגריות ביום הם התמכרות לכל דבר, ואחרי שלושה ימים חזרתי כמו מכורה ברצון עז לעשן סיגריה. אבל-דיללתי בכמות, ושחררתי מעט מן ה"צורך", כך שעכשיו אני מרגישה יותר שליטה בהרגל, לפחות כך נדמה לי, אתם יודעים, עם מכורים קשה לדעת. אבל אני יכולה גם בלי- הצלחתי שלושה ימים, אם ארצה אוכל גם יותר, וזה מרגיש יופי. גם לעשן בינתיים מרגיש יופי. זה הרגל שאני אוהבת. עומר ממש לא. גם זאת מסקנה. אני לא מתיימרת להיות מוארת נטולת היצמדויות, אני מרגישה טוב שאני בודקת ומגלה מה נכון עבורי, ומה לא, והעישון עדיין נכון, אף על פי שאיננו בריא לגוף.
אבל הגליוי המפתיע והמשמעותי לי ביותר היה להוריד מרכיבי מזון מן החי. בשר גם ככה אנחנו ממעטים לאכול, ועכשיו החלטתי לבדוק איך זה גם בלי דגים, ביצים ומוצרי חלב.
זה שינוי דראסטי מאוד , כיוון שביצים וחלב היו עד היום מרכיב בסיסי מאוד בתזונה שלנו - במיוחד לאור ההימנעות מבשר.אין ביציות, אין פשטידות, אין חמאה על הלחם הטרי שרק יוצא מהתנור- אבוי! זה היה כרוך באומץ, בצעידה אל מחוזות בלתי נודעים, אבל כבר מזמן רציתי לבדוק את אופציית הטבעונות, והנה באה לי הזדמנות נאותה.
להפתעתי גיליתי שלא קשה לי, אלא להיפך-שאני נהנית מזה, וזה גורם לי להמציא מזונות חדשים וליצור תחליפים מעניינים למזונות המוכרים.
עוד יותר מעניין ומופלא- גיליתי שאני יותר ערנית ואנרגטית, ושהגוף שלי יותר גמיש ורך. חשתי קלילות בגוף ובראש- מעין הרגשה שמעמסה טורדנית הוסרה מעל גופי והוא יכול סוף סוף לתפקד כמו שהוא יודע- היטב ונכון.
זה היה מפתיע ומרגש, משמח ומרענן, והחלטתי לאור כל השינויים המבורכים שאני ממשיכה עם הטבעונות.
גילויים נוספים נכונו לי- אני שולטת יותר טוב בעייפות שלי,בנהיגה למשל, אני מצליחה לשמור על תודעה ערה במדיטציה- מה שכבר המון המון זמן לא הצלחתי, אני צורכת פחות קפה , העור שלי יותר רך וגמיש והשיער יותר מבריק. אפילו העובדה שכבר אחרי 3 לפנות בוקר אני עדיין כאן, כותבת .
מה תגידו?
אולי אני מדמיינת חלק מהדברים, אולי זה לא סוף פסוק. הכל פתוח. אני בחקירה ובדיקה.
בינתיים זה מרגיש נכון ונפלא ואני ממשיכה.
רק בעניין אחד הדיאטה הזאת מאכזבת- הייתי מצפה שלאור פרץ הבריאות הזה גם התשוקה המינית שלי תתגבר, ולא כך הוא.
אני ממשיכה לחקור ולבדוק את העניין ,כי בנפשנו היא, ואם למישהו יש הצעות אני אשמח לשמוע.
ונחזור לעצם העניין.
אני גיליתי את הטבעונות- שככל הנראה יפה היא לבריאותי, וגם זה איננו סוף פסוק.
מה שחשוב כאן הוא עצם החקירה והבדיקה. היא מחדשת ומרעננת, שומרת על התודעה ערה ומתבוננת, ומאפשרת שינויים ובחירות מחודשות, מתוך מקום משוחרר מהיצמדות.
וכך אני צועדת לקראת הפסח הזה בתחושה של חופש פנימי גדול יותר, מכווננת יותר למה שנכון בשבילי, מאמינה יותר ביכולתי לשלוט בחיי ועם גוף ונפש יותר ערים ונעריים.
נקיונות לפסח בבית כנראה יחכו עוד קצת, וגם זה נושא חשוב לבדיקה, אבל הפסח הזה אני מבערת חמץ מסוג אחר.
המלצותותיי להפעם:
על ליל הסדר והסדנה שלאחריו שיתקיימו ביער הפיות בבית אורן ראו בלינק:
http://kabalove.org/events/seder-2011
על ספר חדש ומרתק בנושא תזונה אינטגרטיבית ראו בלינק:
http://www.focus.co.il/sg_product~239-556~15~0.htm
חג שמח וחירות בנשמה בגוף ובלב.
דריה.
לקח לי המון זמן, והרבה מים זרמו, ברוכה הוויה, בירדן ותחת הגשרים באשר הם.
אבל הנני, כמעט 2 בלילה, מלאת תשוקה לחיים, סיר על האש -הכנות לאלטרנטיבה לליל הסדר שיתקיים ,אם תרצה השם ,ביער הפיות בעוד ימים ספורים, ואני המבשלת.
לפני כשלושה שבועות התגלגלתי , שוב באשמת זוהר חברתי היקרה מיבנאל, לתהליך מרתק של חקירה עצמית שבו אני רוצה לשתף.
אני מקווה שהוא יהווה השראה ברוכה.
רוחות הפסח מתחילות לנשב כבר לאחר פורים, וכך קרה גם אצלי.
זוהר בסך הכל סיפרה לי על שבוע ניקוי כבד שהיא הולכת לעשות עם בעלה, ואני הפלגתי עם הרעיון של שינוי דיאטה כמנוף להתחדשות וריענון המערכות הפיזיולוגיות.
עוד באותו ערב,בצעד נועז , בהיותי במטבח, מכינה את הסלט שלי לארוחת ערב, חשבתי- אולי אני אנסה למספר ימים לא להוסיף מלח לאוכל? לא יאומן, אבל המחשבה הזאת מילאה אותי חרדה! פשוטו כמשמעו. חשבתי שהאוכל יהיה טפל ולא מספק, כמו שאני רגילה להרגיש כשאין מלח בסביבה והאוכל טפל, ואז מסתיימת הארוחה ואני מרגישה החמצה. אבל דווקא החרדה הזאת דירבנה אותי לנסות ולבדוק, כי אם אני מגיבה רגשית כל כך לעניין לכאורה חסר משמעות רגשית, הרי יש כאן משהו.
אותה ארוחה ודאי תחרת בזכרוני לשנים ארוכות.
סלט בלי מלח, לחם מטוגן בלי מלח בביצה, אפשר בכלל להנות מזה?
נכונה לי הפתעה גמורה.
אולי משום שהייתי בתהליך של נסיון ובדיקה לא חשתי את אותה החמצה ידועה. תחת זאת התמסרתי לגילוי וחקירת טעמי האוכל שבא אל פי ולתגובותיי הפיזיות והמנטאליות, והיה מרתק.
זה היה הצעד הראשון בתהליך שנמשך עד היום.
כל זה התקשר לי לעבודה הפנימית הקשורה לחג החירות שלנו. לשחרור מעבדויות, מהתמכרויות, מהרגלים שנס ליחם. הרגלים יומיומיים, פיזיים, מנטאליים ורגשיים שאנחנו מקיימים אותם מכוח אינרטי מבלי לחשוב,מבלי לבדוק האם הם עדיין משרתים אותנו נכונה והאם הם בכלל רלוונטיים לנו, לחיינו, לגופנו.
החלטתי שמאותו יום ועד לפסח אני לוקחת עלל עצמי כל כמה ימים הרגל אחד ומוותרת עליו.בודקת איך אני בלעדיו, רואה מה קורה לי ואיך אני רוצה לפעול ביחס אליו בהמשך.
ערכתי רשימת הרגלים והתמכרויות שלי, רבים מהם בתחום התזונה אבל לא רק, ויצאתי לדרך. עומר השתתף בחלק מהתהליך והיה כיף לבדוק דברים יחד.
אז מימי החידלון ממלח גיליתי שאני יכולה בלי, וזה נפלא, וגם הפחתתי את כמויות המלח שאני מוסיפה למזון- וזה מבורך, כי המלח שדרוש לגופנו מצוי במילא במרכיבים של המזון שאנו אוכלים, ותוספת ממנו בד"כ לא מוסיפה בריאות.
מימי החידלון מסוכר נזכרתי שאפשר לשתות תה צמחים בלי סוכר בכלל, וזה לפעמים ממש מנקה ומרענן. וגם שאפשר בלי עוגות ובלי מזונות ממותקים אחרים- וכיף לחגוג על פירות טריים ויבשים.
מימי החידלון מעישון , שהיו במיוחד קשים,למדתי שגם שלוש סיגריות ביום הם התמכרות לכל דבר, ואחרי שלושה ימים חזרתי כמו מכורה ברצון עז לעשן סיגריה. אבל-דיללתי בכמות, ושחררתי מעט מן ה"צורך", כך שעכשיו אני מרגישה יותר שליטה בהרגל, לפחות כך נדמה לי, אתם יודעים, עם מכורים קשה לדעת. אבל אני יכולה גם בלי- הצלחתי שלושה ימים, אם ארצה אוכל גם יותר, וזה מרגיש יופי. גם לעשן בינתיים מרגיש יופי. זה הרגל שאני אוהבת. עומר ממש לא. גם זאת מסקנה. אני לא מתיימרת להיות מוארת נטולת היצמדויות, אני מרגישה טוב שאני בודקת ומגלה מה נכון עבורי, ומה לא, והעישון עדיין נכון, אף על פי שאיננו בריא לגוף.
אבל הגליוי המפתיע והמשמעותי לי ביותר היה להוריד מרכיבי מזון מן החי. בשר גם ככה אנחנו ממעטים לאכול, ועכשיו החלטתי לבדוק איך זה גם בלי דגים, ביצים ומוצרי חלב.
זה שינוי דראסטי מאוד , כיוון שביצים וחלב היו עד היום מרכיב בסיסי מאוד בתזונה שלנו - במיוחד לאור ההימנעות מבשר.אין ביציות, אין פשטידות, אין חמאה על הלחם הטרי שרק יוצא מהתנור- אבוי! זה היה כרוך באומץ, בצעידה אל מחוזות בלתי נודעים, אבל כבר מזמן רציתי לבדוק את אופציית הטבעונות, והנה באה לי הזדמנות נאותה.
להפתעתי גיליתי שלא קשה לי, אלא להיפך-שאני נהנית מזה, וזה גורם לי להמציא מזונות חדשים וליצור תחליפים מעניינים למזונות המוכרים.
עוד יותר מעניין ומופלא- גיליתי שאני יותר ערנית ואנרגטית, ושהגוף שלי יותר גמיש ורך. חשתי קלילות בגוף ובראש- מעין הרגשה שמעמסה טורדנית הוסרה מעל גופי והוא יכול סוף סוף לתפקד כמו שהוא יודע- היטב ונכון.
זה היה מפתיע ומרגש, משמח ומרענן, והחלטתי לאור כל השינויים המבורכים שאני ממשיכה עם הטבעונות.
גילויים נוספים נכונו לי- אני שולטת יותר טוב בעייפות שלי,בנהיגה למשל, אני מצליחה לשמור על תודעה ערה במדיטציה- מה שכבר המון המון זמן לא הצלחתי, אני צורכת פחות קפה , העור שלי יותר רך וגמיש והשיער יותר מבריק. אפילו העובדה שכבר אחרי 3 לפנות בוקר אני עדיין כאן, כותבת .
מה תגידו?
אולי אני מדמיינת חלק מהדברים, אולי זה לא סוף פסוק. הכל פתוח. אני בחקירה ובדיקה.
בינתיים זה מרגיש נכון ונפלא ואני ממשיכה.
רק בעניין אחד הדיאטה הזאת מאכזבת- הייתי מצפה שלאור פרץ הבריאות הזה גם התשוקה המינית שלי תתגבר, ולא כך הוא.
אני ממשיכה לחקור ולבדוק את העניין ,כי בנפשנו היא, ואם למישהו יש הצעות אני אשמח לשמוע.
ונחזור לעצם העניין.
אני גיליתי את הטבעונות- שככל הנראה יפה היא לבריאותי, וגם זה איננו סוף פסוק.
מה שחשוב כאן הוא עצם החקירה והבדיקה. היא מחדשת ומרעננת, שומרת על התודעה ערה ומתבוננת, ומאפשרת שינויים ובחירות מחודשות, מתוך מקום משוחרר מהיצמדות.
וכך אני צועדת לקראת הפסח הזה בתחושה של חופש פנימי גדול יותר, מכווננת יותר למה שנכון בשבילי, מאמינה יותר ביכולתי לשלוט בחיי ועם גוף ונפש יותר ערים ונעריים.
נקיונות לפסח בבית כנראה יחכו עוד קצת, וגם זה נושא חשוב לבדיקה, אבל הפסח הזה אני מבערת חמץ מסוג אחר.
המלצותותיי להפעם:
על ליל הסדר והסדנה שלאחריו שיתקיימו ביער הפיות בבית אורן ראו בלינק:
http://kabalove.org/events/seder-2011
על ספר חדש ומרתק בנושא תזונה אינטגרטיבית ראו בלינק:
http://www.focus.co.il/sg_product~239-556~15~0.htm
חג שמח וחירות בנשמה בגוף ובלב.
דריה.
כל הכבוד לך על כוח הרצון הרב שיש בך לשנות את הרגלי האכילה. חרף התקרבותי לגיל שלושים, אני עדיין מכורה למוצרי מזון מזיקים כגון חטיפים וג'אנק עקב "הסגידה" המקובלת לתרבות הצריכה האמריקנית. מהי התכנית לניקוי כבד שחברתך מתכננת?
השבמחק