YYY, קשה להאמין. אני חוזרת לכתוב כאן אחרי שנה וחצי בערך. הטור שנקרא "פרטים עלי" דורש עדכון עכשוי, ולא בא לי להקדיש לזה זמן ברגע זה. עדיין הנני, חוזרת בתשוקה. ביום כיפור ביער הפיות בבית אורן, עם חבורה מופלאה, הסתבר לי בדיעבד שפגשתי את האיש של מי שהייתה לה הצגה בשם זה, חוזרת בתשוקה. צירוף מקרים כזה משמח אותי.בזכותו לדעתי אני כאן שוב, כותבת.
עברה לי תחילת השנה גדושה אירועים מפעימים.
בקצה זנבה של השנה שחלפה חגגנו בר מצווה לשלו שלנו. לא תיארתי לעצמי עד כמה עוצמתי יהיה עבורי המעבר הזה. הרגשתי אותו בלבי, בגופי וברוחי. אפילו הייתה לי וסת קצרצרה שלא בעתה, והיו לי פרפורי חשש שאולי אני בהריון, ההורמונים האלה.
בערב שלפני העלייה לתורה והמסיבה ארגנתי לנו טקס שחרור מאמא. מפאת הרצון לשמור על פרטיותו של בני לא אפרט, רק אומר כי היה זה טקס עוצמתי מאוד, ומסורת שראוי לדעתי להתביעה.זמן ומקום להנכיח את השינוי במהות הקשר שבין אמא לבן שקורית בזמן הזה, והזדמנות לתת ברכות ותשורות לדרך הגבר. מרגש .
הטקס והמסיבה היו נפלאים. הרב יעקב דרורי מקהילת קרליבך בצפת הנחה את הטקס והיה שם עם כל הלב והנשמה, וגם אישתו וארבעה משבעת ילדיהם. שלו קרא כל כך יפה בתורה. קשה להבין את זה- את גודל המעמד- כולא נער קורא מתוך ספר תורה בטעמים. אבל לא, משהו מיוחד קורה שם. מעין חיבור קארמתי לדאטה בייס של העם היהודי.
והתבוננתי בכל הקהל הנפלא והקדוש שהיה שם, נפעמת ומלאת הודיה מכך שכל אלו הגיעו במיוחד כדי להיות איתנו במעמד הזה. לא מובן לי מאליו בכלל.
עדיין מבושמים מהמעמד המרגש הזה, עברנו לחגיגות הפסטיבל העברי ביער הפיות בבית אורן. ההופעה שהכניסה אותי לאווירה הייתה של יאיר דלאל המדהים, תגלגלתי בשירה ונענוע אל תוך הסצנה של הפסטיבל העברי.בבוקר הייתי איתו בכיתת אומן ולמדנו לשיר פיוט עירקי. איזו מתיקות . בסוף ניגשתי אליו ואמרתי לו: אני מביעה משאלה לשיר איתך. הוא ענה לי- טוב, משאלות בדרך כלל מתגשמות... יש למה לצפות.
בטקס של ראש השנה בהנחייתו ובבימויו של רבי היקר אוהד אזרחי בנינו מרכבה אנושית והנענו אותה בתוך ארבעת הרוחות, בתוך ארבע פרצופי החיות, בתוך הכוונות לשנה החדשה. קיבלתי עוד שנה לחיות בתהליך עומק של "סדר בית הדין", דייקתי לעצמי את עבודתי הפנימית לשנה זו, וקיבלתי אישור של שלושה דיינים פה אחד- אז כך נקבע גם בבית הדין של מעלה. כך ידעתי ,עוד לפני יום כיפור, שנידונתי לכף זכות. שווה. התהליך הזה עוצמתי מאוד הן כנידונה והן כדיינית ואני ממליצה לכל אחד לחוות את זה.הסעיף שבזכותו "עברתי" לשנה הבאה היה: להיות האמא הגדולה שאני, לעצמי, לילדיי ולעולם,ולהרבות אהבה . כמה נפלא.
היו שם עוד הופעות נפלאות, ושירת תפילות ומפגשים נהדרים עם אנשים מופלאים, וחוויית היער והיחד המשפחתי. תענוג. הפעם לא הכנתי את האוכל, אז היה לי פנאי להתענג על האוירה, על סדנאות, על הליצנות המשובחת של חברינו ירון סנצ'ו גושן ואדוה לוי גושן, על התפילות והשירה. השירה ,השירה.
ואז, ביער, קיבלתי הזמנה מרן רונן מבית אורן לעשות שם גם את יום כיפור. אמרתי לרן שאני רוצה להוביל איתו את השירה, והוא שמח, אז ידעתי שכדאי לי מאוד לבוא.
וכך היה. ויום כיפור היה נפלא גם הוא, מרגש ומשמח,מלא שירה כים, מלא רוחניות אותנטית. מפגשים מרגשים, וידויים, סליחות, התרת נדרים. טבילה באינסוף- כמו שהיטיבה לתאר זאת הנשמה התאומה שפתאום פגשתי שם, שבזכותה אני כאן,שוב כותבת...
מברכת אותנו כולנו כאחד באור פניה של השכינה, בשנה זו שהתחילה לה. שנינק מצוף פרחים ריחניים ונכין לנו ממנו דבש , שנתענג על כל הטוב והחסד שכבר קיים לנו בחיינו, שנדע לאהוב הרבה.
והנה שיר אסיף, בדיוק בדיוק לעכשיו.
איכשהו תמיד נוגע ופורט ענוגות על נימי הנפש.
http://www.youtube.com/watch?v=0X_KP1o30m4
דריה,
ערב סוכות התשע"ג.
עברה לי תחילת השנה גדושה אירועים מפעימים.
בקצה זנבה של השנה שחלפה חגגנו בר מצווה לשלו שלנו. לא תיארתי לעצמי עד כמה עוצמתי יהיה עבורי המעבר הזה. הרגשתי אותו בלבי, בגופי וברוחי. אפילו הייתה לי וסת קצרצרה שלא בעתה, והיו לי פרפורי חשש שאולי אני בהריון, ההורמונים האלה.
בערב שלפני העלייה לתורה והמסיבה ארגנתי לנו טקס שחרור מאמא. מפאת הרצון לשמור על פרטיותו של בני לא אפרט, רק אומר כי היה זה טקס עוצמתי מאוד, ומסורת שראוי לדעתי להתביעה.זמן ומקום להנכיח את השינוי במהות הקשר שבין אמא לבן שקורית בזמן הזה, והזדמנות לתת ברכות ותשורות לדרך הגבר. מרגש .
הטקס והמסיבה היו נפלאים. הרב יעקב דרורי מקהילת קרליבך בצפת הנחה את הטקס והיה שם עם כל הלב והנשמה, וגם אישתו וארבעה משבעת ילדיהם. שלו קרא כל כך יפה בתורה. קשה להבין את זה- את גודל המעמד- כולא נער קורא מתוך ספר תורה בטעמים. אבל לא, משהו מיוחד קורה שם. מעין חיבור קארמתי לדאטה בייס של העם היהודי.
והתבוננתי בכל הקהל הנפלא והקדוש שהיה שם, נפעמת ומלאת הודיה מכך שכל אלו הגיעו במיוחד כדי להיות איתנו במעמד הזה. לא מובן לי מאליו בכלל.
עדיין מבושמים מהמעמד המרגש הזה, עברנו לחגיגות הפסטיבל העברי ביער הפיות בבית אורן. ההופעה שהכניסה אותי לאווירה הייתה של יאיר דלאל המדהים, תגלגלתי בשירה ונענוע אל תוך הסצנה של הפסטיבל העברי.בבוקר הייתי איתו בכיתת אומן ולמדנו לשיר פיוט עירקי. איזו מתיקות . בסוף ניגשתי אליו ואמרתי לו: אני מביעה משאלה לשיר איתך. הוא ענה לי- טוב, משאלות בדרך כלל מתגשמות... יש למה לצפות.
בטקס של ראש השנה בהנחייתו ובבימויו של רבי היקר אוהד אזרחי בנינו מרכבה אנושית והנענו אותה בתוך ארבעת הרוחות, בתוך ארבע פרצופי החיות, בתוך הכוונות לשנה החדשה. קיבלתי עוד שנה לחיות בתהליך עומק של "סדר בית הדין", דייקתי לעצמי את עבודתי הפנימית לשנה זו, וקיבלתי אישור של שלושה דיינים פה אחד- אז כך נקבע גם בבית הדין של מעלה. כך ידעתי ,עוד לפני יום כיפור, שנידונתי לכף זכות. שווה. התהליך הזה עוצמתי מאוד הן כנידונה והן כדיינית ואני ממליצה לכל אחד לחוות את זה.הסעיף שבזכותו "עברתי" לשנה הבאה היה: להיות האמא הגדולה שאני, לעצמי, לילדיי ולעולם,ולהרבות אהבה . כמה נפלא.
היו שם עוד הופעות נפלאות, ושירת תפילות ומפגשים נהדרים עם אנשים מופלאים, וחוויית היער והיחד המשפחתי. תענוג. הפעם לא הכנתי את האוכל, אז היה לי פנאי להתענג על האוירה, על סדנאות, על הליצנות המשובחת של חברינו ירון סנצ'ו גושן ואדוה לוי גושן, על התפילות והשירה. השירה ,השירה.
ואז, ביער, קיבלתי הזמנה מרן רונן מבית אורן לעשות שם גם את יום כיפור. אמרתי לרן שאני רוצה להוביל איתו את השירה, והוא שמח, אז ידעתי שכדאי לי מאוד לבוא.
וכך היה. ויום כיפור היה נפלא גם הוא, מרגש ומשמח,מלא שירה כים, מלא רוחניות אותנטית. מפגשים מרגשים, וידויים, סליחות, התרת נדרים. טבילה באינסוף- כמו שהיטיבה לתאר זאת הנשמה התאומה שפתאום פגשתי שם, שבזכותה אני כאן,שוב כותבת...
מברכת אותנו כולנו כאחד באור פניה של השכינה, בשנה זו שהתחילה לה. שנינק מצוף פרחים ריחניים ונכין לנו ממנו דבש , שנתענג על כל הטוב והחסד שכבר קיים לנו בחיינו, שנדע לאהוב הרבה.
והנה שיר אסיף, בדיוק בדיוק לעכשיו.
איכשהו תמיד נוגע ופורט ענוגות על נימי הנפש.
http://www.youtube.com/watch?v=0X_KP1o30m4
דריה,
ערב סוכות התשע"ג.
